שיקופים

המרכז הגאה: עם פרסום תצלומי העיתונות לשנת 2011

Posted in גחמה, צילום by דן זלצר on פברואר 13, 2012

זה זמן שלא כתבתי פה. את הסיבות לכך אפרט בהזדמנות. לעת עתה אסתפק בהתנצלות לקומץ קוראי הנאמנים. ולעניין הפעם: פרסום רשימת תצלומי העיתונות המצטיינים של 2011. או: אם לא ניראה סקס בסבל על מה עוד נותר לאונן. וויליהם רייך, ונדמה לי ששמו כבר עלה פה בנסיבות דומות, עמד איאז על מקור הסבל של הנפש הפטשיסטית באימפוטנציה אורגזמטית, וזו הזדמנות לברר את מקור העוררות המינית של קוראי עיתונות העילית. ובכן, לבד מהנושאים ה"בוערים" של השנה החולפת – מהפכות הערבים, צונאמי יפאני ומשבר כלכלי מזדחל – עסקו עיתונאים מכובדים ברעות ומפגעים מכובדים לא פחות: זנות וסמים באוקראינה, נישואי קטינות בתימן, רצח פסיכוטי בנורווגיה, אומללות החיים בצפון קוריאה וכדומה, נושאים שמוח קודח סבר אותם לבני ברית הולמים לצד המפרסמים הגדולים.

זוכה במקום הראשון: סמואל אנדרה עבור הניו-יורק טיימס, 2011.

יאסויושי צ'ילבה מיפאן, צלם אי-אף-פי, 2011.

ואם נקבל את ההנחה הפרויידנית בדבר מרכזיות המין לחיי הנפש המשווקת (כי לא כולנו בעלי נפש שיווקית), נמצא כי חדר המיטות של קוראי הטיימס ודומיו מציג נורמה המושתתת על דימוי בעל מאפיין סימבולי מטריד למדי. התצלום הזוכה במקום הראשון עלול להתעות אותנו לחשוב את הסמלים לנוצריים במהותם (ע"ע מריה אוחזת בישוע לאחר ההורדה מהצלב), אך זהו מאפיין פני השטח בלבד. מעיון בשאר התצלומים ניכר כי למרביתם מבנה צורני המדגיש את המרכז. מה שמכונה בג'ארגון קומפוזיציה של "סנטר", וזאת להבדיל ממשקלים קלאסיים הבנויים על ריבוע שתים, שלוש (חיתוך זהב) וחמש.

וריאציות על משולשים פיתגוראים בטבע ובארכיטקטורה

ואם בסמל עסקינן, הרי שהעיסוק במרכז הצורני חשוב לא פחות מרמיזות מיתיות. המרכז לא מייצג עמדה פוליטית (אימפוטינציה לא אורגזמטית מישהו?) כי אם עמדה תיאולוגיתמדינית ממדרגה ראשונה. ולא, נוותר על איזכור שפינוזה בהקשר זה. עמדת המרכז המרחבי מבקשת שיוויון דיאלקטי, סטאטוס קוו החוצה את העולם לניגודים בעלי ערך הדדי וזהה. הוגים מערביים מודרניים רואים לעיתים במרכז צורה של הרמוניה, בעוד אחרים ראו בו מאפיין הגיהנום. אם מתגנב לדעתכם עולם המרכז כמוות או אנתרופיה (כאוס פיסיקלי עם השלכות לעולם החיי ולמדע הידע), אני בדעתכם. מיותר לציין כי מקדשים קלאסיים (ופירמידות!) ניבנו על טהרת השלישים (ולעיתים רבעים וחמישיות), כלומר מתוך עמדה של מתח ושינוי, תנועה לעבר סדר – שמרכזה חוסר השיוויון המשקלי (והאחר) וייצירת היררכיה רציונאלית. שכן הצורה (הדו או תלת מימדית) מאפשרת רפלקסיה מופשטת מורכבת. בצידה האחד עומד הלוגוס (נאמר לשם פשטות הרעיון) ובצידה השני הנומוס (הוא החוק בעל יחס קבועמתמטי). צורות לא סתם מגרות את העין והמחשבה אלה מהוות מוקד לתכלית וזהות בעולם. וכך, אם נחשוב על צורות כלוגוסנומוס נמצא כי האחד הוא כמובן הגרעין, המקור הנקודה והעיגול; השנים הוא עיקרון הניגוד, הדואליות והשיוויון, המוצא את ביטויו בקו; ואילו השלוש הוא מקור המרחב (חיבור צורני ראשון בין נקודה וקו), מקור הריבוי (הארבע ואילך), אשר עבור ההודים נקרא "אמא", או תעלת הלידה שעל האחדות והניגוד לעבור כדי להתממש בעולם. הפשטה זו של עולם המספרים והצורות עומדת בבסיס הולדת הרציונליות, או ה'רציו', הוא היחס (1:2 או 1:3 וכדומה) שנמצא בין הצורות והמספרים, יחס קבוע שמאפשר גם להבין את הטבע בצורה מופשטת וגם לחזות את הצעד הבא מתוך חוק היחס הקבוע. חוקי היחס הצורני/מספרי – העתיקים כמו המודרניים – נמצאים בכל תופעה טבעית, מתבניות פיזור (distribution patterns) אטומים, התפשטות וגידול אורגני ועד הווצרות גלקסיות. היחס הוא נקודת מפנה במחשבה על ההרמוניה כתנועה שלמה ורציפה של יצירה.

Siri Yantra

וכך, העיסוק האסטתי, שבימינו זנח את לימודי הטבע, בונה ויוצר עולם צורני בו העיקרון היחסי משמש ערובה לקיומו ולמשמעותו. כלומר שמבנה לא הרמוני, לא רק שהפר את היחסים בעולם אלא שזו מבנה שלא יוכל להתקיים לאוך זמן. בעולם העתיק, עקרונות הרמוניים שימשו במוסיקה וארכיטקטורה כמו ברפואה: כל מבנה הרמוני נשא בחובו את הערך המוכנן של מטרת היצירה. והנה לנו, אחרי אקסקורסוס קצר, עיקרון אסטתי מכונן של צילום עיתונות בימינו. עיקרון המרכז אינו המצאה מודרנית אף שלא בקלות נוכל לדבר על יוצרים העושים בו שימוש מודע ומכוון כמו בעולם העתיק. המרכז העתיק לעולם לא מגיע לבד, אלה חייב שיורכב מיחסים, לפי שמתוך השיוויון הדיכוטומי נוצרים ועולים כוחות היצירה. הסירי ינטרה הוא אולי דוגמה טובה לשימוש המרכז (במקרה זה מרכז העיגול, כלומר האחד) לתיאור יחסים מורכבים. הוא מורכב תשעה משולשים, ארבעה עם קודקוד למעלה וחמשה עם קוקדוק למטה, יחדיו נוצרים 42 פרגמנטים של משולשים סביב מרכז – ואין עוד קומבינציה של משולשים סביב מרכז המאורגנת בשלמות שכזו.

תרשים ספירלי-גאומרטרי של שורש 5 לפי יחסים ראשוניים 1:2 ו-1:3

עד כמה שמפתה לחשוב על רעיון השלמות המורכבת החבוי בסירי ינטרה, נשוב למרכז של ימינו. והנה ימים סוערים, מלאי חרדה ואיום, ימים בהם אדם ממאן לפתוח עיתון מחשש לבשורות איוב התלויות על בלימה כנגד סדר יומו המתדרדר. וככל שימאן כך יתפתה לברר את גודל הצרה, אם קרובה או עוד מתמהמהת, אם פגע בשכן, בידיד או באויב. פתוח יפתח את העיתון ושם: פרסומות על גבי צרותם של אחרים. לא הפלקטון הנכחד והדגה וזרימת הים, לא הדבורים האבודים והאבקנים המיותמים והמזון המהונדס, לא תזוזת הצפון המגנטי וציר הארץ, וכן, גם לא על זונות מכורות בניויורק, לא על רוצחים פסיכוטיים בוול סטריט ולא, הן תדעו, על אומללות החיים של מרבית יושבי הכרך המערבי הנחשק. האימפוטנציה העיתונאית הבאה לידי ביטוי במרכז הדיאלקטי היא סימפטום החברה שזנחה זה מכבר את עיקרון היחס הצורני היוצר. אבל כבר כתבתי די והותר בשביל בלוג זנוח שכזה. נסיים עם כן במקבץ תצלומים נבחרים של השבוע שהיה בהארץ:

תומר אפלבויים ל'הארץ', 2012.

אוליבייה פיטוסי ל'הארץ', 2012.

תומר אפלבויים ל'הארץ', 2012.

 

ושלא כמנהגי, הנה המלצה לקריאה נוספת בנושא הגיאומטריה העתיקה:

http://www.getcited.org/pub/102640230

http://www.getcited.org/pub/102150375

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: