מרחב הידע כתנועה שותקת

קו דמיוני חוצה את האנושות ומבחין בין אלו המביטים במפה כבעוד סיבה לכך שהלכו לאיבוד, ולאלו שיראו בה תרשים טבע דומם שסגולותיו נמנות עם מיטב יצירות האדם. הללו שנעזרים בה למצוא את דרכם מנקודה אחת לאחרת, מצויים אי-שם בשולי המחיצה האנושית, מקום מושבם של אנשי-עכבר נברנים שלעולם לא ידעו את טעם האבדון ולא את טיבה של יצירה.

 

 

Research and node layout by Kevin Boyack and Dick Klavans; data from Thompson ISI; graphics & typography by W. Bradford Paley. Commissioned and partially supported by Katy Borner and the Places and Spaces: Mapping Science exhibition.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בשנים האחרונות צצות ועולות מפות מסוג חדש: מפות ידע. הללו משרטטות לראשונה את תנועתם של מושגים ורעיונות במסגרת גוף הידע החי שנוצר – האינטרנט.  הניסיונות למפות את תנועת המידע הניבו תוצאות מופלאות, המאפשרות לנו לדמיין מה מתרחש בעולם שכולו ווירטואלי. מפות אלה רושמות את מרחב התנועה בין הפקולטות הרבות, את משקעי הציטוטים והאזכורים והתיוגים שבין תחומי ידע ומוסדות מחקר וכתבי-עת (ראו גם פירוט התנועות כאן). הנתונים שמתקבלים מוצגים במפות בגיאוגרפיה חדשה, בה מרחב המחיה מתנה תנועה קולקטיבית של תודעה (מפות אחרות עוקבות אחר תנועות גולשים ואתרים). מפות תנועת הידע חושפות אולי יותר מכל את פיזור הידע והסתעפויותיו ונדמה כי יוצרי המפות אף מבינים תהליך זה כהתגלמות תכלית הידע – להתפשט. אולם המדע מבין התפשטות זו במונחי עומק של התמקצעות, התמחות, ובידוד התחומים כמובחנים זה מזה בשפה ובמונחים ובז'רגון. זרותם הפנימית מעלה לשאלה את אחדות ההתפשטות כתנועה אינטגרלית ומושכלת אחת המנסה לרדת לחקר האמת. מהלך ההבחנה והפירוד שבין הגופים יוצרים את השתיקה הגדולה הנפערת בלב ליבה של האחדות המדעית. שתיקה זו מרמזת כי המלל ההולך וגובר בין מדענים משמש כסות רעשנית ושקופה להעדר אפשרות של דיאלוג כולל ומשותף בין תחומי המחקר השונים. התניה זו של הממסד המדעי לא תיפתר אם רק יכפו על התלמידיה להופיע לשיעורים בצדדים שונים בקמפוס וירחיבו, או "יעשירו", את תוכניות הלימודים – שכן לא מדובר בהעשרת הידע של כל פרט, לא הרחבתו לכלול תחומים שכביכול אינם קשורים לתחום מחקרו, ולא הפיכתו לראקציה רנסאנסית. את השתיקה ניתן להפר אם משליכים את המלל העודף, ומתחילים לבנות את גוף הידע עצמו כמכלול התלוי ומותנה בדיאלוג בין התחומים. מפת התפשטות הידע כמכלול משותף תציג לנו תמונה שונה בה תנועת התרחבות הידע והתמקצעות הפריטים נעה מן המרכז לחוץ ופנימה שוב. דיאלוג. ידיעת העולם חוטא בהיבריס אילמלא היא שבא ומאששת את מקומה בסדר הדברים.     

 

לצלמים, או לפחות לאלה המודאגים ממצב העננים והשמש, ראו מפה זו.